שילה (יישוב)
| |
.jpg) שלט בכניסה לשילה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 719 מטר |
| תאריך ייסוד | 1979 |
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 5,928 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.6% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   שִׁילֹה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
שִׁילֹה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר אפרים שבדרום השומרון. היישוב שייך למועצה אזורית מטה בנימין, והוא הראשון ביישובי גוש שילה.
שילה הקדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שילה (יישוב מקראי)
.jpg)
ההתנחלות שילה סמוכה לאתר המקראי של שילה הקדומה. לפי המסורת היהודית משכן שילה עמד שם בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס). לפי הארכאולוגיה והכרונולוגיה המדעית שילה הקדומה וכנראה גם המשכן נחרבו באמצע המאה ה-11 לפנה"ס.
למרגלות היישוב נמצא מרכז המבקרים "שילה הקדומה", ובפסגת תל שילה נבנה מיצג אורקולי ומוזיאון קטן, בו מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בתל שילה החל מהתקופה הכנענית ועד ימינו. בשנת 2013 הוקם במקום מגדל הרואה.
כזכר לחג ט"ו באב שהתקיים בשילה הקדומה, ומוכר כ"חג האהבה", חוגג גם כיום היישוב את ט"ו באב כחגו, ומתקיימים בו יריד, סדנאות מחול לנשים ופעילויות נוספות.
הקמת היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר לאחר מלחמת ששת הימים, החלו אנשי הציונות הדתית לבקר בתל "חרבת סילון", בו שרידים ארכאולוגיים של שתי כנסיות ביזנטיות, כנסייה צלבנית ומסגד המכונה "ג'אמע א-סיתין" (מסגד השישים), בשל זיהוי המקום עם שילה המקראית ובטענה שהמסגד במקום הוקם על חורבת המשכן[3][4]. בנוסף לשרידים הארכאולוגיים, היו למרגלות התל שני מבנים שבנתה משלחת ארכאולוגים מדנמרק בשנים 1926–1931 ומסגד נוסף הקרוי "ג'מע אל-יתים" או "ג'מע עומר", על שם הח'ליפה עומר בן אל-ח'טאב[5].
בשנת 1969 הגיעו למקום כ-30 חברים בתנועה למען ארץ ישראל השלמה בשיירה של כלי רכב אזרחיים מלאים מזון ואוהלים. לחיילים במחסומים שעברו בדרך הם הסבירו שהשיירה בדרכה לטיול בגליל. תחילה ניסו להתיישב בהר גריזים אך לבסוף בחרו בתל-שילה. הקבוצה הגדירה את עצמה כעל-מפלגתית אך אחד ממשתתפי הקבוצה היה ח"כ שמואל תמיר. אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, הורה על פינוים המיידי והנקודה ננטשה.
עם הקמת גוש אמונים ב-1974, בוצעו ניסיונות התיישבות נוספים במקום. ב-11 באוגוסט 1974 נפגשה מזכירות "גרעין שילה" עם השר ישראל גלילי, שעמד בראש ועדת השרים לענייני התיישבות, כדי לקדם את תוכניתם להקמת "כפר תעשייתי", שבו יוקמו שלושה מפעלים: מפעל תעשייה ביטחוני, מפעל כימי ומפעל לנגרות[6]. מספר שבועות לאחר מכן, באוקטובר 1974, קבוצה של 200 מתנחלים הקימה מאהל במקום, אף על פי שלא קיבלו אישור ממשלתי[7]. "גרעין שילה" ביצע עוד שלוש עליות בלתי־חוקיות, שהסתיימו בפינוים. באפריל 1975 הותר ל"פלוגת־עבודה" של "גרעין שילה" ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש סמוך לעין יברוד לאחר שהבטיחו שאין מדובר בניסיון התנחלות.[8] "פלוגת־העבודה" נשארה במקום שהפך להתנחלות עפרה[9].
בינואר 1978 (א' בשבט תשל"ח) שוב התיישבה בתל שילה קבוצה של מתנחלים, הפעם תחת מסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות[10][11]. זאת בעידוד שר החקלאות, אריאל שרון, ללא אישור הממשלה[12]. הוצבו בתל מספר קראוונים שאוכלסו על ידי שמונה משפחות וכ-40 בחורי ישיבה שגרו במבנה שבנתה המשלחת ארכאולוגית בשנות העשרים[13]. המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל וארצות הברית כיוָן שהדבר פגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז[14]. הנשיא ג'ימי קרטר הודיע שהתנחלות נוגדת לחוק הבינלאומי, אך בפברואר 1978 הבהיר ראש הממשלה מנחם בגין לשגריר ארצות הברית בישראל סמואל לואיס שמדובר בחפירה ארכאולוגית[15].
לאחר הקמת היישוב הציבו פעילי שלום עכשיו בשער היישוב, את הפסל של יגאל תומרקין: 'שובך יונים' - בצורת שובך גדול[16] בתגובה, התושבים פרסמו מודעה ב'מעריב', שבה הם מודים ל'שלום-עכשיו' על "תרומתם האומנותית" לחידוש היישוב היהודי בשילה.[17] פסלו של תומרקין ניצב עד היום בכניסה לשילה ולפני מספר שנים אף שופץ על ידי היישוב שילה ואתר "שילה הקדומה" והוא מהווה נקודת ביקור למטיילים הרבים הפוקדים את האזור.
בשנים האחרונות נבנו ואוכלסו מספר שכונות חדשות ביישוב, ובהם: "מדורגי שילה", "התכלת" "הארגמן" ו"כרמי שילה" היישוב כיום מונה כ-488 משפחות.
מעמד משפטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באפריל 1979, התקבלה החלטת הממשלה הרשמית להקים יישוב בשילה, עם זאת הובהר כי:[18]
...לבד מבעיות ביטחוניות ותכנוניות קיים בראש ובראשונה מחסור חמור באדמות מדינה, שניתן לבנות עליהן תשתית לעיר עברית. לדעת כל הגורמים הפועלים בשטח לא יהיה מנוס מהפקעת אדמות פרטיות בקנה מידה נרחב יחסית, לצורך תכנון התיישבות יהודית בשומרון.
החלטת הממשלה מאפריל 1979, הייתה בניגוד להחלטה מינואר 1978, שאין להקים במקום יישוב אלא יש רק היתר לחפירה ארכאולוגית[19] זאת מאחר שהממשלה הצהירה כי "לא יפקיעו קרקעות מערבים לצורך בניין היישובים בשטחים". ואילו שילה מוקפת כפרים ערביים צפופים וחלקות קרקע מעובדות, אין כמעט אדמות מדינה והקמת יישוב, ולו הקטן ביותר, תחייב תפיסת קרקע פרטית[20].
על פי עמדתה הרשמית של מדינת ישראל, הקרקע עליה נבנתה שילה היא "אדמות מדינה"[21]. אולם "שלום עכשיו" טוענת שכרבע מהשטח הוא קרקע פלסטינית פרטית[22].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שילה נמצאת 40 ק"מ צפונית לירושלים וכ-30 ק"מ ממזרח לקו הירוק, ליד כביש 60. היישוב ממוקם על שני הרים, אחד בגובה של כ-800 מטרים והשני בגובה של כ-750 מטרים. על ההר הגבוה נמצאת השכונה העליונה, "רמת שמואל", ועל ההר הנמוך יותר נמצאת השכונה האמצעית "עלי הכהן", ובחלקו התחתון נמצאת שכונת "נחלות". היישוב שוכן סמוך לעמק שילה, שבקצהו נמצאים מטעי היישוב ואזור התעשייה של גוש שילה. מקורו של נחל שילה, אחד משלושת יובלי הירקון, הוא בקרבת היישוב. בעמק שילה נמצא גם הכפר הערבי תורמוס עיא, ועל ההר הסמוך לו נמצא הכפר סינג'יל, נחל שילה נחשב למפריד בין הרי שומרון ליהודה ממנו דרומה ניצבים הרי בית אל הצפוניים שבהרי יהודה ומצפונו ניצבים הרי שומרון.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב נמצא בית הספר הממלכתי דתי "אהל שילה" שהוא בית הספר האזורי של גוש שילה. כיום נמצאים במקום שני בתי ספר, "אהל שילה בנים" ו"אהל שילה בנות", בהם לומדים התלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. בית הספר נקרא על שמה של רחלה דרוק, תושבת היישוב שנרצחה בפיגוע ירי ב-28 באוקטובר 1991. רב היישוב לשעבר הוא הרב אלחנן בן נון שכיהן ארבעים שנה בתפקיד וכעת רב היישוב הוא הרב יהונדב דרורי[23].
ביישוב ישנו בניין המאכלס בקומתו העליונה תלמוד תורה, בו לומדים המעוניינים (בנוסף לבית הספר) בשעת לימוד אחר הצהריים, מגן טרום חובה ועד כיתה ח', בניהולו של הרב נחשון שח"ם. ובקומתו התחתונה מתאכלסת התלמודית לבנות, "אור רחלה", הנקראת גם כן על שמה של רחלה דרוק.
בנוסף, נמצאים ביישוב ישיבת הסדר, אולפנה, בית מדרש לנוער, מועדון נוער שנתרם על ידי תורמים מחוץ לישראל, גני ילדים ומעונות יום.
בעבר הייתה ביישוב ישיבה תיכונית בשם "בני בינה", אך זו נסגרה בשנת 2005. ביישוב פועלים גם סניפים של תנועות הנוער בני עקיבא ואריאל. בשנת הלימודים תשע"ז, נפתחה ישיבה תיכונית "לב חדש" בראשות הרב ארלה הראל.
בשנת תשע"ז (2017) החלו עבודות ראשוניות לקראת הכשרת שטח בין שילה לבין היישוב שבות רחל שיהווה קריית חינוך לבנות הכוללת את האולפנה ומוסדות לימוד.
בשנת תשפ"ב (2022) הכריז הרב ארלה הראל על הקמת ישיבה גבוהה בשם "מוריה" על גבעת הקטורת, בין עלי לשילה אשר נמצאת בתוך הקו הכחול אך אינה מיושבת (כיום יש במקום שכונה חדשה), שתתחיל לפעול בשנת הלימודים תשפ"ג הישיבה צפויה להיפתח שנה הבאה ועוד לא הוחלט על מיקומה הסופי.
בשנת 2023 הסתיימה בניית בית הספר לבנות ובקרוב גם המבנה החדש של האולפנא יהיה בנוי.
בתי כנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישוב מצויים תשעה בתי כנסת:
- בית הכנסת המרכזי - בית הכנסת זיכרון משכן שילה - (נוסח ספרד) הידוע בצורתו המיוחדת כצורת משכן שילה. נמצא בשכונת "עלי הכהן".
- בית כנסת ספרדי, שנמצא בשכונת "עלי הכהן".
- בית כנסת אשכנזי "רמת שמואל" -"נעם יונתן", שנמצא בשכונה הנושאת שם זה.
- בית כנסת תימני קטן, שנמצא באותו מבנה של בית הכנסת "רמת שמואל".
- בית כנסת היכל יהודה ע"ש יהודה שוהם הי"ד, שנמצא בשכונת "רמת שמואל" .
- בית כנסת שירת משה שבשכונת התכלת
- בית רבינו בית כנסת בסגנון ברסלב נמצא ליד האולפנה
- בית כנסת מרוקאי שנמצא בית בצומת הישיבה
- בית הכנסת גן אביהוא על שם אביהוא קינן
תעשייה וחקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב אזור תעשייה המתפרס על פני 500 דונם, במקום מספר מפעלים, חנויות, ומשרדים בהם מועסקים עשרות עובדים. בין העסקים במקום יש בית בד ויקב בוטיק "משק אחיה" ומפעל לייצור תפילין כמו גם מפעל המתכת "טש מתכת" שהועתק לפני מספר שנים מאזור התעשייה ברקן לאזור התעשייה בשילה. ביישוב שילה ובסביבתו מעובדים כ-70 דונם של נקטרינות וגודגדנים, מטעי זיתים, תאנים, קיווי, כרם ענבים וכרם ענבים אורגני וכן חממה ניסיונית, וגידול פרחים.
בסמוך ליישוב ניטעו מטעי נקטרינות, אפרסקים (שנעקרו מסיבות כלכליות) וגודגדנים, רימונים, פרחי אדמונית ליצוא, וכן לולים לביצים אורגניות הנמצאים בבעלות מספר משפחות מהיישוב.
בשנת תשפ"ג הוקם ביישוב משק גידולי מים הנקרא משק מושקוביץ', שמגדל ירקות עלים בחממות הידרופוניות, בצורה נקיה מחרקים. המשק הוקם על ידי משה מושקוביץ'- חקלאי תושב היישוב ובניו שגרים באזור.
שירותים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפואה: ביישוב פועלות שתי קופות חולים, לאומית וכללית, ובנוסף ישנה גם מרפאת שיניים.
- שרותי דת: ישנם שני מקוואות מקווה לגברים ומקווה לנשים ותשעה בתי כנסת.
- מגרשי ספורט הכוללים: מגרש כדור-סל, כדור יד, טניס וכדור עף ואולם פיס ומגרש דשא.
- בריכת שחיה.
שכונות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
- שכונת הקטורת שכונה בתוך שילה מתחת לבית הכנסת המרכזי
- שכונת הקטורת הנמצאת בין שילה לעלי. הוקמה ב-2023 וכיום גרות שם כ-20 משפחות.
- שכונת כרמי שילה, בדרום היישוב, תוכננה על ידי אדריכל גדעון חרלפ, מטעם משרד הבינוי והשיכון ובוצעה ברובה על ידי אמנה.
- שכונת הישיבה, תוכננה על ידי אדריכל גדעון חרלפ, מטעם המועצה האזורית מטה בנימין.
פנורמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עורכים: אייל מירון, חנן ארליך, יהודה עציון, ספר שילה, 2016/ תשע"ו.
- דניאל אלדד ויוסף ירושלמי ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון, הוצאת בית אל, ירושלים, תשס"ט/2009. במיוחד בפרק: "עמק שילה" - עמודים 113–117.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שילה
שילה, ברשת החברתית פייסבוק
שילה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית- שילה באתר המועצה אזורית מטה בנימין
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בבניין הישיבה הלא גמור בשילה, באתר 'חלון אחורי', 27 במאי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יעקב אבן חן, פגישה בשילה, הצופה, 16 בפברואר 1968
- ^ שפי גבאי, כנסייה ביזנטית ומסגד מוסלמי, דבר, 20 באוגוסט 1967
- ^ מנחם תלמי, ושילה, מעריב, 22 בספטמבר 1967
מנחם שמואל, זהב שילה, מעריב, 27 ביוני 1969 - ^ יוסף וקסמן, חברי גרעין המבקשים להתנחל בשילה משוכנעים: "הפעם תאשר הממשלה" יפגשו היום עם גלילי, מעריב, 11 באוגוסט 1974
- ^ ישראל הראל, 200 מתנחלים הקימה מאהל במקום, מעריב, 14 באוקטובר 1974
- ^ יוסף וקסמן, אנשי גוש אמונים לנים בלילות בשטח התנחלות שילה, ליד רמאללה, מעריב, 28 באפריל 1975
פלוגת עבודה של "אמונים" לנים בבעל חצור, דבר, 29 באפריל 1975 - ^ אהרון דולב, בתחבולות תעשה לך יישוב, מעריב, 15 באפריל 1977
- ^ "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978
- ^ נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978
- ^ עוקב אישור תכנית שרון, מעריב, 6 בינואר 1978
- ^ יישוב קהילתי שילה - מידע היסטורי, באתר האתר הרשמי של היישוב כפי שהוא מוצג בארכיון המרשתת archive.is
- ^ ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין", דבר, 1 בפברואר 1978
- ^ בגין ללואיס: אין הפרת הבטחות, דבר, 2 בפברואר 1978
- ^ מבצע מחאה של "שלום עכשיו" סמוך לשילה, דבר, 13 באוגוסט 1978
- ^ בית שילה שולח תודתו והערכתו, מעריב, 13 באוגוסט 1978.
- ^ יוסף צוריאל, החלטת הממשלה להקים יישוב ליד שכם תחייב הפקעת קרקע, מעריב, 23 באפריל 1979
- ^ מרדכי ציפורי מזהיר אנשי שילה: לא להפר את החוק, דבר, 5 בפברואר 1978
- ^ דני רובינשטיין, המדיניות על פי שילה, דבר, 26 במאי 1978
- ^ שילה ,עיר חדשה ומתחדשת,, ירושלים: גדעון חרלפ אדריכל, 1993. (בעברית)
- ^ "מחלוקות על הקרקע במלאת 40 שנה למלחמת ששת הימים", אתר npr, 7 ביוני 2007 (באנגלית)
- ^ חדשות כיפה, רב חדש ליישוב שילה: הרב יהונדב דרורי, באתר כיפה, 04 ביוני, 2020
| ||||||||||||||
